הליכים להגנת החייב

חייבים אשר נפתחו כנגדם תיקי הוצאה לפועל מוצאים את עצמם לא פעם אובדי עצות אל מול הליכי הגביה האינטסיבים הננקטים על ידי נושיהם.
כדי להקל על מצוקתם האמיתית קיימים בחוק ההוצאה לפועל מספר דרכים אשר באו לסייע לחייבים להתמודד עם החובות ולהמשיך בחיים נורמטיבים ככל הניתן.
לפני ששוקלים באיזה דרך לבחור מומלץ לבחון היטב את יכולת החזר החובות וההשלכות הנובעות מכניסה לכל הליך והליך.

חקירת יכולת
חקירת יכולת כשמה כן היא חקירה הנערכת כדי לברר את מצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה וכו'.
על פי הוראות סעיף 67 (א1) (1) לחוק ההוצאה לפועל חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 יום ממועד המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע באזהרה.
במקרים הבאים אין חובת התייצבות לחקירת יכולת:
1. כאשר מדובר בחוב תאגיד.
2. החייב הוכרז כמוגבל באמצעים.
3. כאשר עסקינן בפסק דין לחוב מזונות, מימוש משכנתא / משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.
4. כאשר הוגשה על ידי החייב בקשה בטענת "פרעתי".
5. כאשר הוגשה בקשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לתביעה על סכום קצוב.
מקום התייצבות לחקירת יכולת
החייב רשאי להתייצב לחקירת יכולת בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל לפי בחירתו, אולם, חייב שהוטלו עליו הגבלות יתייצב לחקירת יכולת בלשכה שבה מתנהל התיק.
מתן צו תשלומים סופי
בהתאם להוראות סעיף 69 ח לחוק ההוצאה לפועל לאחר בדיקת היכולת של החייב ינתן צו תשלומים סופי בו יקבע באופן סופי אחת מאלה:
1. החייב מוגבל באמצעים – זאת אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופות שיפורטו להלן;
2. החייב אינו מוגבל באמצעים ויש ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופות שיפורטו להלן;

חייב מוגבל באמצעים
בקשת חייב להכרזתו כמוגבל באמצעים
החייב רשאי להגיש בקשה להכרזתו כמוגבל באמצעים בלשכה שנפתחו מריבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו. יש לציין שעל פי הוראות החוק חייב אינו רשאי להגיש יותר מבקשה אחת, ואם נדחתה בקשתו החייב אינו רשאי להגיש בקשה נוספת אלא אם הוכיח כי חל שינוי יסודי בנסיבות המצדיק זאת.
לכן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בטרם הגשת בקשה מסוג זה.
תנאים להכרזת על חייב כמוגבל באמצעים:
רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
1. החייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים;
2. החייב ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת התקופות המפורטות להלן:
א. שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ש"ח.
ב. שלוש שנים – אם סכום החוב הוא בין 20,000 ל- 100,000 ש"ח.
ג. ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 ש"ח.

יתרונות:
• עיכוב הליכים בכל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד החייב.
• מתן צו תשלומים נמוך.
• קבלת "שקט ארוך טווח" מהנושים דבר שיאפשר ניהול משא ומתן אפקטיבי באמצעות צדדים שלישיים.

חסרונות:
• מתן צו לעיכוב יציאתו של החייב מהארץ.
• הגבלת חייב כלקוח מוגבל מיוחד על פי חוק שיקים ללא כיסוי.
• איסור על ייסוד תאגיד או שימוש כבעל עניין בתאגיד במישירין או עקיפין, אלא אם רשם ההוצאה לפעול אישר זאת.
• הגבלת חייב מלעשות שימוש בכרטיסי חיוב.
• כניסה למרשם חייבים מוגבלים באמצעים.

איחוד תיקים
כאשר נפתחים כנגד חייב מספר תיקי הוצאה לפועל, החייב רשאי לבקש איחוד של כל תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדו, למעט: תיקי מזונות, משכנתא/משכון או חובות לרשויות כגון: מע"מ מס הכנסה.

יתרונות:
• תשלום חודשי קבוע עבור כל התיקים המתנהלים כנגד החייב.
• עיכוב הליכים בכל התיקים כל עוד החייב עומד בצו התשלומים.
• תשלום החובות לנושים תוך זמן סביר.

חסרונות:
• פרעון החובות בזמן הקבוע בחוק (זמן קצר) ולא יוכרז החייב כמוגבל באמצעים.
• כאשר נפתח כנגד החייב תיק הוצאה לפועל לאחר שהוגשה בקשת האיחוד יש להודיע מייד לרשם, זאת בשונה מחייב שהוכרז כמוגבל באמצעים.
• מתן צו לעיכוב יציאתו של החייב מהארץ עם הגשת בקשת האיחוד.
לסיכום: לחייב עומדות שתי אפשרויות אשר יאפשרו לו לקבל עיכוב הליכים בתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו.
בכל מקרה וגופו יש לבחון את יכולת הפרעון של החייב ולבחור בדרך העדיפה לו. במקרים מסויימים שבהם לחייב אין את היכולת לפרוע את חובותיו בזמנים הקבועים בחוק מומלץ לבחון את האפשרות לגשת להליכי פשיטת רגל.
אין באמור לעיל, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם.